בשנת 1928 ציין עולם הרפואה את פיתוח הפניצילין, אשר הופק מפטריה והפך לרכיב הצמחי החשוב ביותר במאה ה-20. גילוי מהפכני זה אפשר פיתוח תרופות אנטיביוטיות מצילות חיים. העובש ממנו מפיקים פניצילין הוא אחד מני 100,000 סוגי פטריות (מתוכן רק 38,000 פטריות מאכל). מאז ועד היום, ממשיך להצטבר מידע מבוסס מחקרית אודות יתרונות הטיפול בפטריות הרפואיות ולמעשה בכל שנה נוספים מחקרים חדשים שמאששים את סגולותיהן הייחודיות.

פטריות שורדות, ואף משגשגות, בזכות יכולתן המופלאה להגן על עצמן מהסכנות המיקרוביולוגיות המצויות ברקב המצטבר ברצפת היער. במהלך מיליוני שנים, פטריות הסתגלו בהצלחה לסביבה גדושה באיומים אלו, על-ידי פיתוח חומרים המונעים מחיידקים ווירוסים להתחלק. בשונה מהצמחים הירוקים מכלורופיל, אשר מסנטזים חומרי הזנה מקרני השמש, הפטריות "פורחות" בזכות מנגנונים שונים וייחודים המקנים להן צבעי ארגמן, חום, צהוב ושחור.

בשונה מהצמחים הסופגים פחמן דו-חמצני ומשחררים חמצן, פטריות, בדומה לבני האדם, צורכות חמצן ופולטות פחמן דו-חמצני. כחלק מהמבנה האקולוגי ביער, הצמחים משתמשים בפחמן דו-חמצני זה כמזון. הפטריות משחררות אנזימים למשטח ממנו הן ניזונות, ומפרקות מבנים פחמימתיים וחלבוניים מורכבים ליחידות פשוטות יותר. תהליכי פירוק וריקבון אלו מעשירים את הקרקע והופכים חומרי הזנה חיוניים זמינים לשאר צמחי היער. בשונה מבני האדם, הזקוקים לאור שמש ולמזון, הפטריות ניזונות תחת צל העצים מלחות ומריקבון של חומרים אורגנים, ולמעשה מתפקדות כמפעל המחזור של היער. בדומה לתהליך זה, למספר פטריות יש את היכולת להמיר פסולת מטבולית ולנטרל הצטברות רעלים בגוף האדם.